לחוש התאהבות היא הרגשה מיוחדת שמתייחסים אליה כריגוש שהיינו רוצים שיהיה כנצחי, כמו שהוא, בתקופה שאנו חשים חיבור, התעניינות ומשיכה לצד השני. ההתאהבות יושבת אצל כולנו על אותו צורך כמעט כקיומי של לחוש שייכים ללב של מישהו. אותו צורך אנושי שיש מישהו שאוהב אותנו, שמקבל אותנו, שמעריך אותנו ושנחוש משמעותיים למישהו.
מאידך כמו שרובנו מכירים מהחיים אותה תחושה של התאהבות אינה נשארת כפי שהיא לאחר תקופה. היא הופכת למשהו אחר.
ביחסי זוגיות ואהבה רומנטית ההתאהבות הופכת ליחסי אהבה וחברות. וביחסי אהבה שחסרה בהם תשוקה ו/או חברות, אין יחסים אלה נחשבים לאהבה ובוודאי לא לאהבה שלמה. וביחסים שיש בהם תשוקות ותקשורת ללא מחויבות – גם יחסים אלה אינם נחשבים ליחסי אהבה בריאה ושלמה.
מה קורה לנו בזוגיות בעידן הזה?
על רקע התופעה שרבים מחפשים את אותם ריגושים של ההתחלה, את היחסים שהיו, כולל החיזור והיחסים העוטפים ברגש ובהשקעה – יש שמתארים את אותן תחושות כמשכרות ומענגות. חשוב שנכיר מה קורה לנו בזוגיות שלנו בעידן הזה? העידן הזה עידן השפע שבו צורכים ריגושים בכל מיני חזיתות לא רק ביחסים.
בעידן שבו הזוגיות שלנו מאותגרת ממה שמתרחש סביבנו, עידן שבו ישנה חשיפה מאוד גדולה לגירויים ולריגושים. לצריכה מגוונת בעידן של שפע והזדמנויות עד מסכי כף היד והמחשב בבית. בקניונים, באתרים, ברשתות החברתיות בחנויות האינטרנטיות וכו׳. גם הזוגיות חשופה לסדקים ושברים בעמידותה למול כל אלה.
עידן שבו לא בהכרח מספיקה לרבים ההכנסה החודשית למול הצרכים המתעצמים, קיימת יותר המוטרדות מהתעסוקה ו/או הקריירה של שני בני הזוג, קיימות שאלות והתעסקות בעתיד הילדים שלנו (שתמיד הטרידו), אך במציאות של שנות השפע הללו האתגרים גדלים והדאגות גדלות.
ומה קורה לזוגיות בעידן שכזה?
אני מוצאת שכמעט רוב רובם של הזוגות המתקשים או המאותגרים מחפשים רוגע ושקט. וכאשר היחסים גם אם טובים הם אך לא מושקעים בתחזוקה של ריגושים ועוררות מינית, קיימת תופעה מדאיגה של ויתור ושינוי היחס לצד השני. ולא כולם מצליחים לצלוח את המשברים ולהישאר בזוגיות בריאה.
סטטיסטית אנחנו מוצאים כמעט כל זוג שני במשבר יחסים. זוגות שישנים בנפרד, לא מבלים זמן איכות יחד וללא חוויות משותפות, זוגות שאין ביניהם תקשורת כמעט בכלל ועוד.
סוגיות ושאלות שעולות על הפרק
מתחילים לשאול אם בת/בן הזוג היא הבחירה הנכונה לי, האם בן/בת הזוג בכלל יכולים להשתנות שוב או לחזור למי שהיו בעבר? לגבי התשוקה שנעלמה – האם היא תשוב?
לאור התעסקות כמעט יומיומית בנושאים הקשורים למשברי יחסי זוגיות על רקע רעשי העידן המאתגר חשוב לי לשים כאן שתי תובנות:
- זוגות שהיתה ביניהם חברות טובה ותשוקות הדדיות ואלו הוזנחו, הוכיחו בתהליכים קצרים החזרת ״עטרה ליושנה״. אפשר כל עוד יש אהבה והחלטה שלא מוותרים להביא את הזוגיות (בתקשורת נכונה ובתוכנית עבודה משותפת) לחברות יציבה, תקשורת בריאה ודרכן להצמיח עוררות רגשית ומשיכה הדדית לפחות כמו בהתחלה.
- אני רואה בין כל אלה גם תהליכים ממשיים של התאהבות מחדש. ניתן גם לצפות בזוגות לאחר פרידות ומשברים (כולל בגידות), כאלה המשקמים את היחסים למחוזקים ובריאים הרבה מעבר למה שחוו לפני המשבר, לרבות העוררות הרגשית והמשיכה ההדדית ביניהם.
ההמלצות שלי לשימור הריגושים בזוגיות לאורך זמן
- לשים את הזוגיות בסדר עדיפות: וכאן ראוי להזכיר ולאמר לפחות כמו בהתחלה שם היתה התאהבות (לפני חברים, לפני קריירה, כסף, ילדים ועוד).
- להתייחס לבן/בת הזוג כחבר/ה הכי טוב: על כל המשתמע מכך.
- לפנות זמן לטובת התקשורת והחוויות הזוגיות: סוגיה מרכזית וחשובה שנשחקת גם היא עם השנים וחשוב לשים אותה ככלי למענה על כל קושי שעולה בכל מערכת יחסים זוגית. ולקחת עזרה היכן שלא מצליחים לבד!
- להקפיד על קיום יחסים אינטימיים: כמו שהייתם רוצים ולגוון אותה ובעת בה יש קושי גם כאן לקחת עזרה.
- לשלב מחוות ופרגון הדדי: ברמה היומית והעתית (בוודאי באירועים מיוחדים) לרגש את בן/בת הזוג כמו שאתם למדים שעובד. להיות יצירתיים ובהקשבה למה למדתם שמעורר רגשית את הצד השני.
- ״לבחור בבן/בת הזוג כל פעם מחדש״: אקט חשוב שצריך לעמוד עליו ככזה ששם לפניכם ולפני בני הזוג את הסיבות לבחירה שהיתה לכם מלכתחילה. לדבר על כך, לשתף, לעורר את הסיבות שבגללם בחרתם להיכנס יחד למסע המשותף.
זוגות שמחליטים לקבל ייעוץ או עזרה, מוזמנים לשמוע פרטים ולקבל ייעוץ ראשוני חינם.
